שאלות ותשובות

בדרך כלל אנחנו אוהבים להתחיל את היום בעבודה קבוצתית של מוזיקה ו\או פעילות פיזית שמגבשת כקבוצה. אחרי שאנחנו מתחממים ומוכנים לקראת היום, עוברים לחלק הארי של הלמידה- לימוד בתקופות.

אנחנו מאמינים שלמידה משמעותית יותר מתרחשת כשלומדים את המקצוע באופן רציף לאורך כמה שבועות, בעבודת עומק שמשלבת היבטים שונים של הנושא. כך פותחים את היום בשעתיים של למידה של אותו נושא, לאורך שלושה-ארבעה שבועות, ואחריהם עוברים לנושא חדש. לומדים היסטוריה כל יום בשעתיים הראשונות, למשך 4 שבועות, ואחר כך לומדים ביולוגיה, אחר כך ספרות וכולי. כמובן שיש מקצועות שיש לתרגל באופן שוטף, כמו מתמטיקה, אנגלית ושפות. את אלו נתרגל באמצע היום, בשיעורים שבועיים. בתיכון הלמידה מתבצעת בשתי תקופות לימוד במקביל. בבוקר יש שעתיים של תקופה עיונית יותר, ובצהריים- תקופה מעשית-אמנותית.

מערכת שעות לדוגמא יכולה להיראות כך:

8:00-10:00 –שיעור תקופה (היסטוריה \ ביולוגיה \ ספרות…)

10:30-13:00 – שיעורי תרגול (מתמטיקה, אנגלית, ספורט…)

13:30-15:00 – שיעור תקופה (סדנת הדפס \ צילום \ ציור…)

אנו מציעים בגרות מלאה הכוללת את כל מקצועות הליבה והרחבה (מקצוע מורחב בהיקף של 5 יח”ל, המכונה מגמה בדרך כלל). מקצועות הליבה הם לשון, היסטוריה, אזרחות, ספרות ותנ”ך. מקצוע האנגלית נלמד בביה”ס בהיקף של 5 יח”ל (אין אפשרות ל-4 או 3 יח”ל) ומתמטיקה בהיקף של 3, 4 או 5 יח”ל. כמו כן ניתן לבחור הרחבה (מגמה) של 5 יח”ל בתיאטרון, אמנות, מדעי כדור הארץ \ גיאוגרפיה, מחשבת ישראל או פיסיקה.

הבגרויות הן מציאות שכולנו חיים איתה. צריך את זה, מה לעשות. הן חשובות להמשך. אבל הן לא חזות הכל. זוהי טעות להקריב שנים שיכולות להיות כל כך מעניינות, פותחות, מאתגרות ומרתקות רק כי זה עשוי להיות חישוב נכון של ממוצעים. להחזיר אחורה את הזמן ולחיות שוב את גיל הנעורים זה משהו שאי אפשר לעשות. הגיל המופלא הזה לא יחזור. וזה העניין. הבגרויות, חשובות ככל שתהיינה, הן לא הדבר שלשמו התכנסנו. אנחנו מדברים על חוויה ועבודה משמעותית ועל התפתחות אישית. אלו לא דברים שאפשר לסכם אותם במבחן. לפחות לא במבחן כתוב.

א תחומים. את ההרחבות לבגרות אנחנו מבססים על החלוקה הבסיסית הוותיקה בין מקצועות הומניים, ריאליים ואמנותיים: מחשבת ישראל, פיסיקה, מדעי כדור הארץ, אמנות חזותית ותיאטרון.

סינית עתיקה? ברצינות? כנראה שלא תוכל ללמוד בביה”ס סינית. אבל אם אתה כבר יודע סינית ורק היית רוצה להיבחן במקצוע, אפשר להזמין שאלון ולעשות את הבחינה בביה”ס. כבר היו תלמידים שנבחנו בסינית 5 יח”ל, איטלקית 5 יח”ל, פילוסופיה 5 יח”ל ועשו רסיטל במוסיקה 5 יח”ל. ללמד אותך בביה”ס לא נוכל, אבל להיבחן תוכל.

אנחנו גם לא רואים במגמות את מרכז החיים בתיכון. אנחנו רוצים שהן תהיינה מעניינות ומאתגרות, אבל יש כל כך הרבה לעשות שזה לא בהכרח מרכז העניינים.

וואו, כל הפעילות בתיכון לא מספיקה לך? כל הכבוד! ביה”ס מפעיל תוכנית שנקראת “אקדמיה בתיכון” בשיתוף עם האוניברסיטה הפתוחה. בתוכנית הזאת תלמידים יכולים ללמוד באוניברסיטה במהלך הלימודים, לצבור נקודות לתואר ראשון ולקבל עוד מקצוע מורחב של 5 יח”ל לתעודת הבגרות. ניתן גם ללמוד בתוכנית המחוננים של אוניברסיטת בר אילן, שבה לומדים ל-5 יח”ל במתמטיקה וגם לתואר. כמו כן ביה”ס משתתף בתוכנית בשיתוף בר אילן שנקראת “דרך הרוח”, תוכנית שבה אפשר לעשות 5 יח”ל נוספות במקצועות הומניים (ספרות, פילוסופיה וכולי). אתם תיכון קטן. זה לא מעט מדי תלמידים? בעינינו, שתי כיתות בשכבה זה ממש טוב. זה מאפשר יחס אישי בין המורים לתלמידים, ויחסי קרבה משמעותיים בתוך הכיתות ומחוצה להן. מעבר לפעילות החברתית של הכיתות עצמן יש הרבה פעילות תיכונית, ופעמים רבות נוצרות חברויות בין גילאים שונים. התיכון שלנו עובד כמקשה אחת.

המשמעות היא בדרך כלל טובה מאוד- לשני הצדדים. התיכון נמצא בקומה נפרדת ולכן לתיכוניסטים יש את המרחב שלהם. מצד שני הם זוכים לפגוש גם את הילדים הקטנים יותר, מה שפעמים רבות דווקא מאזן אותם ומשאיר אותם בתור אחים בוגרים אחראיים.

יש שני מחנכים לכל כיתה, בדרך כלל גבר ואישה. זאת כדי ללוות את הכיתה בצורה המיטבית ולהגיע ולתת מענה לכל התלמידים. מבחינה מקצועית כל מורי התיכון מוכשרים בתחומי הדעת שלהם ורובם סיימו הכשרת וולדורף או נמצאים במהלכה.

חשוב לדעת שמכיוון שהתיכון הוא המשך של ביה”ס היסודי, רוב התלמידים מגיעים מביה”ס היסודי. הכי חשוב לנו לוודא שביה”ס יוכל לתת מענה נכון לתלמיד או לתלמידה. הלימודים בביה”ס מאתגרים, ומתאימים לתלמידים שהאתגר הזה, במגוון תחומים, יכול לפנות אליהם. מכיוון שמדובר בתהלי לימודי שונה, חשוב לנו להבין את ציפיות התלמיד/ה והוריו ולוודא כי הם מבינים את תפיסת חינוך וולדורף ואת אופן מימושה בתיכון זומר.

הכיתות שלנו מאופיינות בפתיחות חברתית. ילדי הכיתה חברים בתנועות נוער שונות, לחלקם קשרים חברתיים עם תלמידי בתי ספר וולדורף אחרים בארץ אותם הכירו בטיולים משותפים, והתלמידים מאוד נענים ושמחים שהמגוון החברתי נפתח. מן הצד השני, פעמים רבות תלמידים שמצטרפים מבחוץ מאוד שמחים לפגוש שיטת לימוד חדשה עבורם. ההתלהבות שלהם לעיתים מדביקה גם את אלה שהתחנכו בחינוך וולדורף ואולי שבעים מהעבודה. בנוסף על כך, אנחנו מערבבים את תלמידי הכיתות שעולות מ”זומר” ויוצרים שתי כיתות חדשות, כך שכולם מקבלים קו התחלה חדש ונקי מבחינה חברתית.

מאוד. אנחנו רוצים לתת לתלמידים אפשרות למרחב נקי מטלפונים סלולרים. אנחנו אוספים טלפונים בתחילת היום ומחזירים בסופו, מכיתה ט’ ועד כיתה י”ב. הספרות המחקרית לגבי ההשפעות של טלפונים סלולרים על בני נוער רק הולכת וגואה. מחקרים מראים שאפילו הנוכחות של טלפון סלולרי, אפילו כבוי בתיק, מורידה את היכולת והביצועים במטלות שונות. אנחנו רוצים לתת לתלמידים אפשרות להיות נוכחים באמת בשיעורים ובהפסקות, ולא להימלט למסכים.

בדרך כלל אנחנו אוהבים להתחיל את היום בעבודה קבוצתית של מוזיקה ו\או פעילות פיזית שמגבשת כקבוצה. אחרי שאנחנו מתחממים ומוכנים לקראת היום, עוברים לחלק הארי של הלמידה- לימוד בתקופות.
אנחנו מאמינים שלמידה משמעותית יותר מתרחשת כשלומדים את המקצוע באופן רציף לאורך כמה שבועות, בעבודת עומק שמשלבת היבטים שונים של הנושא. כך פותחים את היום בשעתיים של למידה של אותו נושא, לאורך שלושה-ארבעה שבועות, ואחריהם עוברים לנושא חדש. לומדים היסטוריה כל יום בשעתיים הראשונות, למשך 4 שבועות, ואחר כך לומדים ביולוגיה, אחר כך ספרות וכולי. כמובן שיש מקצועות שיש לתרגל באופן שוטף, כמו מתמטיקה, אנגלית ושפות. את אלו נתרגל באמצע היום, בשיעורים שבועיים. בתיכון הלמידה מתבצעת בשתי תקופות לימוד במקביל. בבוקר יש שעתיים של תקופה עיונית יותר, ובצהריים- תקופה מעשית-אמנותית.
מערכת שעות לדוגמא יכולה להיראות כך:
8:00-10:00 –שיעור תקופה (היסטוריה \ ביולוגיה \ ספרות…)
10:30-13:00 – שיעורי תרגול (מתמטיקה, אנגלית, ספורט…)
13:30-15:00 – שיעור תקופה (סדנת הדפס \ צילום \ ציור…)

אנו מציעים בגרות מלאה הכוללת את כל מקצועות הליבה והרחבה (מקצוע מורחב בהיקף של 5 יח”ל, המכונה מגמה בדרך כלל). מקצועות הליבה הם לשון, היסטוריה, אזרחות, ספרות ותנ”ך. מקצוע האנגלית נלמד בביה”ס בהיקף של 5 יח”ל (אין אפשרות ל-4 או 3 יח”ל) ומתמטיקה בהיקף של 3, 4 או 5 יח”ל. כמו כן ניתן לבחור הרחבה (מגמה) של 5 יח”ל בתיאטרון, אמנות, מדעי כדור הארץ \ גיאוגרפיה, מחשבת ישראל או פיסיקה.

הבגרויות הן מציאות שכולנו חיים איתה. צריך את זה, מה לעשות. הן חשובות להמשך. אבל הן לא חזות הכל. זוהי טעות להקריב שנים שיכולות להיות כל כך מעניינות, פותחות, מאתגרות ומרתקות רק כי זה עשוי להיות חישוב נכון של ממוצעים. להחזיר אחורה את הזמן ולחיות שוב את גיל הנעורים זה משהו שאי אפשר לעשות. הגיל המופלא הזה לא יחזור. וזה העניין. הבגרויות, חשובות ככל שתהיינה, הן לא הדבר שלשמו התכנסנו. אנחנו מדברים על חוויה ועבודה משמעותית ועל התפתחות אישית. אלו לא דברים שאפשר לסכם אותם במבחן. לפחות לא במבחן כתוב.

סינית עתיקה? ברצינות? כנראה שלא תוכל ללמוד בביה”ס סינית. אבל אם אתה כבר יודע סינית ורק היית רוצה להיבחן במקצוע, אפשר להזמין שאלון ולעשות את הבחינה בביה”ס. כבר היו תלמידים שנבחנו בסינית 5 יח”ל, איטלקית 5 יח”ל, פילוסופיה 5 יח”ל ועשו רסיטל במוסיקה 5 יח”ל. ללמד אותך בביה”ס לא נוכל, אבל להיבחן תוכל.

אנחנו גם לא רואים במגמות את מרכז החיים בתיכון. אנחנו רוצים שהן תהיינה מעניינות ומאתגרות, אבל יש כל כך הרבה לעשות שזה לא בהכרח מרכז העניינים.

וואו, כל הפעילות בתיכון לא מספיקה לך? כל הכבוד! ביה”ס מפעיל תוכנית שנקראת “אקדמיה בתיכון” בשיתוף עם האוניברסיטה הפתוחה. בתוכנית הזאת תלמידים יכולים ללמוד באוניברסיטה במהלך הלימודים, לצבור נקודות לתואר ראשון ולקבל עוד מקצוע מורחב של 5 יח”ל לתעודת הבגרות. ניתן גם ללמוד בתוכנית המחוננים של אוניברסיטת בר אילן, שבה לומדים ל-5 יח”ל במתמטיקה וגם לתואר. כמו כן ביה”ס משתתף בתוכנית בשיתוף בר אילן שנקראת “דרך הרוח”, תוכנית שבה אפשר לעשות 5 יח”ל נוספות במקצועות הומניים (ספרות, פילוסופיה וכולי). אתם תיכון קטן. זה לא מעט מדי תלמידים? בעינינו, שתי כיתות בשכבה זה ממש טוב. זה מאפשר יחס אישי בין המורים לתלמידים, ויחסי קרבה משמעותיים בתוך הכיתות ומחוצה להן. מעבר לפעילות החברתית של הכיתות עצמן יש הרבה פעילות תיכונית, ופעמים רבות נוצרות חברויות בין גילאים שונים. התיכון שלנו עובד כמקשה אחת.

המשמעות היא בדרך כלל טובה מאוד- לשני הצדדים. התיכון נמצא בקומה נפרדת ולכן לתיכוניסטים יש את המרחב שלהם. מצד שני הם זוכים לפגוש גם את הילדים הקטנים יותר, מה שפעמים רבות דווקא מאזן אותם ומשאיר אותם בתור אחים בוגרים אחראיים.

יש שני מחנכים לכל כיתה, בדרך כלל גבר ואישה. זאת כדי ללוות את הכיתה בצורה המיטבית ולהגיע ולתת מענה לכל התלמידים. מבחינה מקצועית כל מורי התיכון מוכשרים בתחומי הדעת שלהם ורובם סיימו הכשרת וולדורף או נמצאים במהלכה.

הכיתות שלנו מאופיינות בפתיחות חברתית. ילדי הכיתה חברים בתנועות נוער שונות, לחלקם קשרים חברתיים עם תלמידי בתי ספר וולדורף אחרים בארץ אותם הכירו בטיולים משותפים, והתלמידים מאוד נענים ושמחים שהמגוון החברתי נפתח. מן הצד השני, פעמים רבות תלמידים שמצטרפים מבחוץ מאוד שמחים לפגוש שיטת לימוד חדשה עבורם. ההתלהבות שלהם לעיתים מדביקה גם את אלה שהתחנכו בחינוך וולדורף ואולי שבעים מהעבודה. בנוסף על כך, אנחנו מערבבים את תלמידי הכיתות שעולות מ”זומר” ויוצרים שתי כיתות חדשות, כך שכולם מקבלים קו התחלה חדש ונקי מבחינה חברתית.

מאוד. אנחנו רוצים לתת לתלמידים אפשרות למרחב נקי מטלפונים סלולרים. אנחנו אוספים טלפונים בתחילת היום ומחזירים בסופו, מכיתה ט’ ועד כיתה י”ב. הספרות המחקרית לגבי ההשפעות של טלפונים סלולרים על בני נוער רק הולכת וגואה. מחקרים מראים שאפילו הנוכחות של טלפון סלולרי, אפילו כבוי בתיק, מורידה את היכולת והביצועים במטלות שונות. אנחנו רוצים לתת לתלמידים אפשרות להיות נוכחים באמת בשיעורים ובהפסקות, ולא להימלט למסכים.